גורמים רבים בעולם משנעים מידי יום אלפים רבים של מוצרים בתוך שרשרת האספקה. בתחרות העולמית הקיימת כיום, ואשר, לפי התחזיות, תלך ותחריף, נודעת חשיבות רבה לדיוק בתזמון המלאי אשר בא לידי ביטוי בהקטנת שטחי האחסון במחסנים השונים בתחנות האחסון השונות ובמקביל לכך שיפור זמינות המוצרים והקטנת זמני התגובה לניפוק מאותם מחסנים.
השגת שתי מטרות אלו, אשר לכאורה נמצאות בסתירה, תתכן בעזרת פיקוח נכון, הדוק ומדויק על רמות המלאי ושינוע זריז של מוצרים לפי הצורך.
סימון בברקוד על גבי אריזות מהוה אחת מאבני הדרך להשגת מטרה זו.
בעולם הרחב מטופל נושא זה בצורה נרחבת וגם בישראל קיימת ההכרה בצורך בישום הנושא.
סוגי קודים לסימון אריזות
בעולם קיימים מספר תקנים לסימון אריזות. האגודה לקידוד המוצר בישראל אימצה שני תקנים לסימון אריזות, ITF- 14 ו -128 UCC/EAN. שתי שיטות סימון אלו אינן חופפות לגמרי ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.
רשתות השווק פתוחות לקבלת אריזות המסומנות בכל אחת משתי השיטות ועל כל ספק להחליט בהתאם לנסיבות ולצפי התפתחותו הלוגיסטית איזו משתי השיטות לאמץ.
בשתי השיטות הנהוגות בישראל, האינפורמציה המינימלית אותה יש לקודד בברקוד על גבי אריזה הינה קוד המוצר המוכלל באריזה ומציין האריזה.
אודות מציין האריזה נרחיב בהמשך, אולם, בקצרה, נציין כי מציין האריזה מספק לקורא הברקוד מידע אודות כמות המוצרים המוכללים באותה אריזה.
ההבדל העיקרי והמשמעותי בין שתי שיטות הסימון הינו שבעוד ה ITF-14 מטפל בסוג האריזה ובקוד המוצר שבתוכה בלבד,ה EAN -128 בשימושו הרחב ליישומים השונים, מאפשר סימון נרחב של מאפיינים נוספים אודות תוכן האריזה, תאריכים שונים ועוד.
באיזו משתי השיטות עלי לבחור ?
אימוץ ה ITF- 14 והEAN -128/UCC ע"י האגודה לקידוד המוצר לא נעשה במקרה.
לכל אחד משני התקנים יתרונות וחסרונות.
גם במדינות אחרות בעולם לא נוקטות נציגות GS1 מהלך של כפיית שימוש בתקן מסוים אלא מאפשרת שימוש במספר תקנים לפי בחירת המשתמש.
בהמשך נציג את השימושים, שיטות ההפקה, היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות. כל ספק, מתוך היכרותו עם ארגונו, הערכת קצב התפתחות המערכת הלוגיסטית בארגון, הרצון לשלוט במידע ובשיווק התחרותי ועוד שיקולים רבים, יקבל החלטה המתאימה לארגונו.
תקני - ISO9000 הבין לאומיים למערכות איכותיות דורשים יכולת עקיבה אחר מוצרים בתנועתם בין אתרים. מבין שני התקנים רק - EAN/UCC128 עונה על כך.
זהו אחד הגורמים למגמה הקיימת בעולם המערבי: נטישת ה14 -ITF ומעבר ל-128-UCC/EAN.
הסיבה למעבר ל 128-EAN הינה כי ה-ITF14 התאים לתקופה בה השליטה הממוחשבת על המלאי לא היתה הדוקה כנדרש היום ובנוסף, תקני ה- EDI לא היו קיימים. כיום דרישות השליטה על המלאי והתקשורת האלקטרונית מחייבות מעבר לקוד מתוחכם המכיל בנוסף לקוד המוצר המוכלל וסוג האריזה אינפורמציה נוספת אודות האריזה ותכולתה, אינפורמציה זו ניתנת לקידוד רק בתקן 128-EAN.
